בבוקר רן הגיע לפגישה עם הררי כמו שקבעו.
השומר שזיהה אותו התלהב גם הוא לפגוש אותו. מיד החל לשאול לשלומו ולהיזכר בעבר.
רן המוחמא תפח על שכמו של השומר והתקדם פנימה.
הוא נכנס לבניין הקרוב לשער ועלה במדרגות. בקומה השנייה, בכניסה היו 2 ספות וכיסא לאורחים להמתנה. הוא חלף על פניהם ופגש במזכירה שגם היא קיבלה אותו בברכה והתרגשות.
קול מקצה אחר של המסדרון נשמע ׳מי זה , רנוש???׳ ובלונדינית גבוהה וחייכנית מיהרה לחבק את רן חזק. ׳געגועים, חיים שלי, מה שלומך?׳
כרמל…הוא חייך אליה וחיבק אותה חזק חזרה.
הם ניגשו למשרדה והתיישבו אחד מול השנייה. המשרד של כרמל, העו״ס של הפנימייה היה מואר, ביתי ונעים מאוד. שעות על גבי שעות שרן העביר בו במשך חמשת השנים האחרונות.
כרמל חייכה אליו והניחה על השולחן סלסלת שוקולדים וחטיפים והצביעה עליה.
-קח קח, שאני לא אשמין לבד…
הוא שלף ערגלית קטנה והביט סביב.
-לא השתנה הרבה, רק חומר האנשים, השאר נשאר כמו שהוא…
ואת נשארת יפה כמו תמיד, החמיא לה רן.
ממש, היא גיחכה, מה זה יפה… מלכת היופי
היא התיישרה בכיסאה ויישרה מבט עם רן.
-אז מה שלומך כפרה? איך הולך לך?
הולך טוב, ענה רן ולקח ביס מהערגלית. לאט לאט…
-היי טק משהו, נכון?
כן כן…
היא המשיכה לחייך אליו בחיוך אמהי אוהב וגאה.
-אתה חסר לי פה, מאוד….
אנחנו מדברים, לא ניתקנו , את יודעת…
-כן, אבל אתה יודע איך זה. לא אותו דבר. כשהיית פה זה היה אחרת.
כן….
-מה שמעתי, יש לך שיחה עם זיו…מה?? יש משהו?
סתם, לא משהו מיוחד, צריך לדבר איתו על משהו….
-מה כפרה? אתה יודע שאתה יכול לדבר איתי על הכול…
כן אני יודע. אבל זה באמת שום דבר.
היא הסתכלה עליו במבט חשוד… בטוח? היא שאלה.
כן.
לפתע נשמעה נקישה על הדלת ואישה לא גבוהה במיוחד שחומה ומתולתלת הציצה פנימה.
כרמלה…היא קראה לא יודעת שיש מישהו בחדר.
׳נורי אני לא לבד, אבל כנסי…׳ היא שמעה מהעבר השני את קולה שכרמלה
נורי הכניסה את ראשה עוד קצת אחרי הדלת ומיד ראתה את רן.
היא נכנסה לתוך המשרד… ׳שלום לך…׳ היא פנתה לרן והתקדמה לעברו
הם התחבקו ורן התיישב חזרה.
אני אכנס אלייך יותר מאוחר פנתה נורי לכרמלה. ׳ורן, כנס אליי בבקשה למשרד…׳ היא פנתה בקול רציני אל רן.
כרמלה סימנה לו שייגש עכשיו. רן קם והלך אחרי נורי למשרד הסמוך עם השלט ׳רכזת הפנימייה׳.
הם נכנסו ונורי סגרה אחריהם את הדלת.
יקירי…היא פתחה את השיחה. עכשיו תבוא המחמאה, ידע רן.
טוב לראות אותך, כיף שבאת לבקר…היא המשיכה תוך כדי שהיא מתיישבת בכיסא המנהלים שלה.
עכשיו תבוא הטענה, צפה רן.
׳רק בוא תסביר לי מה עשית באמצע הלילה בתחנה מרכזית מדבר עם נערים מהפנימיה….׳
-נורי, עם כל הכבוד אני כבר לא עובד כאן…
בדיוק, קטעה אותו נורי. ולכן אני שוב שואלת. מה עשית שם אתמול?
-ולכן אני חייב לך הסברים. המשיך רן.
יקירי, המשיכה נורי. אני מבקשת ממך לא ליצור קשר עם אף נער מהפנימיה. אני מבקשת ממך לכבד את בקשתי.
-שמעתי שטוב לך, שאתה מצליח שם בחוץ ומתקדם יפה. למה אתה צריך את כל הכאב ראש הזה? עזוב את זה…תשחרר.
נורי…אני…
רן, היא שוב קטעה אותו. אני מבקשת ממך. אני יודעת שיש לך כוונות טובות ושלא היית שם סתם ככה. יש מי שיטפל במקרים האלה. תישאר מחוץ לזה.
רן גיחך בשקט ואמר בקול שקט.. יש מי שיטפל. ברור
יקירי, המשיכה בפנייה המוכרת שלה נורי, אני יודעת שעברת הרבה דברים לא פשוטים ושהעזיבה הייתה קשה לך…
-נורי, אנחנו לא באמת הולכים לדבר על זה עכשיו… תעשי לי טובה.
לפתע נפתחה הדלת ונכנס זיו הררי.
הוא עצר בדלת לרגע, בחן את רן היושב וישר ניגש אליו. הוא חיבק אותו והתיישב על ידו.
הוא הביט בשעון 9:52, מקדים כרגיל, אה?
רן עיקם מעט את פיו לחצי חיוך מאולץ.
הפרעתי לכם? הייתם באמצע? המשיך הררי..
נורי הסתכלה עליו.
אה, בקשר לאתמול…מיד הבין הררי.
תראה, רן. אני מאוד אוהב אותך ואתה יודע שאני מעריך מאוד את כל מה שעשית בשביל המקום הזה והנערים האלה… הוא הניח רגל על רגל
אבל, אתה כבר לא עובד כאן והם לא באחריותך. לכן אני מבקש שתניח לנושא הזה..
הררי, אני חוזר ואומר. נכון שלא הייתי שם במקרה. אבל לא עשיתי שום דבר לא חוקי וגם לא היה לי שיח עם הנערים.
-אז מה עשית שם? שאלו נורי וזיו פה אחד.
-יצרה איתי קשר אלונה..
סבר פניהם של נורי וזיו מיד השתנה.
יואב יצר איתה קשר…הוא בבעיה.
תגדיר בעיה. ביקש הררי.
-בעיה. לא מפסיק להסתבך ולעשות שטויות.
זה עדיין לא אומר שאתה צריך להתערב. מה אתה מנסה? להציל אותו? שאלה נורי…
רן התעלם משאלתה והביט בהררי.
תראה, אמר הררי וסיבב את כף ידו בחצי סיבוב. תנועה אופיינית שהיה חוזר עליה,
אתה לא תציל אותו. זה נער מסובך עם ים תיקים במשטרה. הוא הולך לגמור בכלא.
-אז זה הפתרון? כלא? אתה רציני איתי עכשיו??? שאל רן בקול רם יותר
תירגע, תירגע סימן לו הררי בידו.
זה מאוד מצער מה שקרה לילד הזה. אבל …
-מה שקרה לילד הזה??? קטע אותו רן .
מה שקרה לילד הזה קרה באשמתנו. כל היושבים בחדר הזה. והביט בנורי והררי.
הם שתקו.
אם הייתם מקשיבים, ולא מתעלמים. אני הזהרתי שזה ייגמר רע.
ומה עניתם לי? להזכיר לכם?
-לא אין צורך אמרה נורי..
בדיוק. שאני לא דרמטי ומגזים
טוב. מה אתה רוצה? מה יש לעשות עכשיו? אני לא הולך לעצור הכל בגלל מר. יואב אוחיון. יש לי פה פנימייה לנהל.
-וואלה? אז אולי כדאי שתבין שקורה פה משהו שכנראה אתם לא ערים לו.
תעיר בבקשה את עינינו, עקצה נורי.
רן לקח נשימה והמשיך. יואב מפעיל את רוב הנערים פה מרחוק.
-הוא כבר קרוב לשנה לא נמצא כאן, חידד הררי.
ועדיין. הוא מגיע בקלות לכל מי שהוא צריך ומפעיל אותם.
הררי ונורי החליפו ביניהם מבטים
ברחו לכם 3 נערים. הם הסתובבו איתו אתמול. תקפו איזו אישה בתחנה מרכזית, ניסו לשדוד אותה.
-ואת כל זה אתה יודע כי היית שם?
הגעתי אחרי שהם נתפסו. יואב לא היה שם.
-טוב, נשאיר את זה לטיפול המשטרה. הם כרגע נחשבים בבריחה.
הררי, תתעורר, קורה אצלך פה משהו מתחת לאף ..אתם מפספסים פה משהו. אתם לא רואים?
אנחנו שמחים שאתה רואה. סיכמה נורי והסתכלה על הררי במבט שואל.
הררי הרהר לרגע וסיכם גם , נעקוב אחרי ההתרחשויות. כשיחזרו מבריחה נתחיל לעבוד איתם.
שלושתם דיברו עוד קצת במשרדה של נורי ואז הררי ליווה את רן אל השער.
כשהם התרחקו מהמבנה והתקרבו אל השער הררי עצר לרגע.
׳אל תתעסק בזה, אתה לא יכול להציל אותו. זה מקרה אבוד….רן, תשמע לי׳.
רן נעמד מולו והסתכל עליו .
-הררי, מה אתה מסתיר? ברור לי שאתה יודע משהו ולא מדבר…
הררי הביט עליו מופתע. למה אתה חושב שאני מסתיר משהו.?
-מכיר אותך, אתה יודע על דברים עוד לפני שהם קורים. מה אתה יודע ?
רן, עזוב את זה..
-הררי, אתה יודע שאני לא אעזוב את זה. אח שלו מת בגללי, והוא עכשיו פנה אליי לעזרה.
הוא לא מת בגללך. ותפסיק להאשים את עצמך בזה.
-מה שתגיד. רק תזכור, שאם כל מה שמתבשל שם יתפוצץ לכם בפנים, אל תגיד אחר כך שלא הזהרתי אתכם.
הוא עובד אצל הסולימאנים! לפתע אמר הררי מדבר לגבו של רן.
-הררי, זה לא חדש ולא סוד. מה עוד אתה יודע?
הררי זז קצת באי נוחות וליטף את הקרחת. אחד מהם היה פה לא מזמן, ניסה לפרוץ לחטוף את אחד הנערים. המשטרה מטפלת בזה. עזוב את זה.
רן התקרב אליו והביט בצדדים ואז קירב את ראשו ואמר בקול לא גבוה.
כשהתחלתי לעבוד פה , אני הבטחתי לעצמי שאני אעשה כל מה שביכולתי כדי לעזור לילדים האלה.
כל החיים שלהם הם אכלו חרא, ננטשו, התאכזבו, נפגעו. אני לא מתכוון להיות חלק מהסטטיסטיקה הזאת בחייהם. מבחינתי זה כמו שבועת היפוקרטס.
הררי סימן לשומר לפתוח לרן את השער וליווה אותו במבטו כשזה יצא.
כל הזכויות שמורות2024
השאירו פרטים ונהיה בקשר
