פרק 4

הם עצרו על יד הבית של אלונה ונסעו יחד באוטו של רן. 

שניהם החליפו את בגדיהם וכבשו כובע גרב. 

רן חייג לשוטר בשם אליאס…

-הלו? אליאס מה קורה ??

רןןןן יא חביבי…מה שלומך? ענה אליאס במבטא ערבי דרוזי קליל כשברקע מלא רעש.

-איפה אתה? 

רן, אני לא יכול לדבר קצת בלגנים.. אני אחזור אליך…

-אתה במקרה באזור ההומלסים והחשמל? 

כן…נדבר.. וניתק

רן ואלונה החליפו מבטים מעט מודאגים. 

הם הגיעו לאזור התחנה המרכזית בתל אביב. רן נכנס לרחוב לבנדה ועצר את האוטו על המדרכה צמוד לקיר עם ציור ענק ובית דפוס. 

הם התקדמו אל עבר התחנה ופנו שמאלה… 

הם מיד הבחינו בשני ניידות שחסמו את הכביש וכמה צעירים שרצו והתקדמו לכיוונם. 

מרחוק אפשר היה לראות 2 צעירים על הריצפה אזוקים בעודם נושקים למדרכה. 

רן ואלונה התקדמו לאט לשם. 

גבר גדול עמד בסמוך לניידת ודיבר עם צעיר קרוב לקיר. 

לפתע הצעיר פנה לרן ׳מה אתה עושה פה..׳ הוא שאל כולו מחויך וניסה להתקדם לעברו. אך יד גדולה של הגבר הגדול חסמה אותו ובתנועה קלה הצמידה אותו לקיר. הגבר סיבב מעט את ראשו. 

׳שלום?…׳ רן זיהה אותו ונעמד מולו. 

הגבר הגדול הביט ברן ואז פזל אל עבר אלונה. כעבור כמה שניות הוא הושיט את ידו הענקית ולחץ את ידו של רן באדישות. 

׳מה קרה ליאל? רן שאל את הנער. 

ליאל, אוחז בידו של אביו כמנסה להשתחרר מאחיזתו. שיערו הפרוע נראה כמו פרדס מחובר לראשו הקטן גם ככה. גופו הצנום נבלע מתחת למעיל המקומט ומעט קרוע שלבש. 

׳סתם…הבני זונות האלה….׳ ליאל ניסה להגיד אך מיד קיבל צ׳פחה על ראשו מהיד הענקית של אביו שהמשיך להצמיד אותו לקיר. 

-ברח, פרץ לכמה בתים יחד עם החברים שלו ועכשיו נתפס עם סמים…שלום הרים את אגרופו באיום. 

׳לא עשיתי כלום!!! סתם המנאייק האלה מעלילים עליי…׳ צעק ליאל כשדמעות מתחילות לחנוק את גרונו. 

רן ביקש משלום להרפות מעט. שלום מצידו מעט שחרר את אחיזתו בבנו בחוסר רצון ושילב את ידיו על חזהו והביט בו. ׳רק תנסה לברוח…חסר לך…׳ איים האב. 

כל האווירה שהרגישה כמו בסרט פשע הוליוודי לא הייתה חדשה לא לרן ולא לאלונה. הם עברו כמה כאלה בעבר ולכן ידעו לצפות את מה שיקרה.

שוטר אחד ניגש אליהם. ונעמד מול רן. ׳אתה מוכר לי…׳ הוא ניסה להבין מאיפה. 

רן לא ענה לו וניסה להביט מעבר לכתף של השוטר. 

-אתה הרכז שלו… זוכר אותך, היית אצלנו הרבה בתחנה… לפתע נזכר השוטר. 

רן הנהן בחיוב בחוסר סבלנות ועקף את השוטר והתקדם. אלונה אחריו. משאירים את ליאל עם אביו והשוטר. 

הם מיד זיהו את 2 הנערים האזוקים על הריצפה . זנדני וטוביאס. 2 נערים בני 15. 

השוטר שעמד על ידם בדיוק דיבר עם שוטר נוסף ועדכן אותו 

׳נתפסו בגינה ההיא שם, בעודו מסמן בעינו אל עבר גינה קטנה מוזנחת שנשקפה למולם.

הכו איזה תייר וגנבו את הארנק שלו. ניסו גם לשדוד איזה עוברת אורח אבל לא הצליחו כי היא עלתה על מונית שירות. תפסנו אותם בהפתעה כשעישנו להם וא…. 

-סליחה. רן קטע את השוטר המדווח. 

השוטר הביט בו במבט כועס . 

מה אתה רוצה? הוא שאל עצבני. 

-היה איתם במקרה עוד נער? גבוה כזה עם זקן דליל..

סליחה, מי אתה בדיוק? התעניין השוטר בזלזול…

סתם בנזונה נוטש, בוגד מסריח. נשמע מהצד. אחד הנערים השוכבים הרים את ראשו בעודו שוכב והביט ישירות ברן. מבטו עבר מיד אל אלונה. ׳גם את, מה את מסתכלת יא שרמוטה? סובבי ת׳מבט העקום שלך…׳ אלונה הביטה הצידה. 

השוטר התקדם והתכופף אל הנער ותפס בשיערו בחוזקה.

הוא חזר והביט ברן ואלונה. 

-אז מי אמרת אתה? הוא המשיך לשאול בחוסר התעניינות באמת.

א אנ אננני הרכז שלו ענה רן בחוסר ביטחון… 

רכז לשעבר, בנזונה נוטש . ספר ספר לו….צעק הנער. 

השוטר תפס את שיערו עוד יותר חזק והנער מיד השתתק ורק נאנח מכאב וחוסר נוחות. 

-אחלה עבודה אתם עושים שם. מה אתם מחנכים את הנערים האלה? שאל בבוז השוטר. 

מבטו של הנער הנאנח פגש את עיניו של רן. 

הכאב והסבל זעק מעיניו. 

-אז היה איתם עוד נער ? 

השוטר הסתכל על הנער וענה באותו בוז. ׳הספיק לברוח…׳

אלונה התקדמה אל סוף השביל שם ישבה אישה כבת 50 על ספסל. האישה אחזה ברגלה ונאנקה מכאב. אלונה התקרבה אליה ורכנה לעברה. היא הורידה את הכובע ושמה אותו בכיס המעיל. 

האישה הרימה מעט את מבטה הכואב והמבולבל. 

׳את בסדר.?׳ אלונה שאלה והתכופפה עד שהייתה בגובה עיניה של האישה הפצועה. 

האישה ממוצא אסייתי שלא הבינה אותה הביטה בה במבט שואל ורק עיוותה את פניה מכאב.

׳who did it?׳ עברה אלונה לאנגלית…

האישה הצביעה על זנדני וטוביאס. ומיד הוסיפה לתאר בידיה הקטנות מישהו גבוה …היא הניחה את ידה על הראש להסביר כי כבש כיפה ואז סיכמה he run, run fast 

אלונה הזדקפה והביטה לאחור אל רן שהלך לעברה. 

הוא הביט באישה החבולה. ׳הוא בוודאות היה פה…׳ אמרה אלונה.

שוטר נוסף ניגש אליהם. 

׳אנחנו לוקחים אותם לתחנה. אתם האחראים עליהם?׳ 

רן הנהנן בשלילה. השוטר הביט במבט שואל…

׳כבר לא..׳ רן ענה לו. ׳תגיד, אליאס פה.?׳  השוטר הצביע על הניידת שעמדה לא רחוק מהם.

רן דפק על חלון האוטו. 

אליאס יצא אליו. הפעם בקול רציני יותר מזה שדיבר בשיחה הקודמת שלהם הוא נעמד מול רן ושאל אותו מה הוא עושה פה.

׳הרביעי ברח…זה הארוך.׳ אמר אליאס והדליק סיגריה. ׳ייפול אצלי בידיים אני גומר אותו. חתיכת ילד מניאק׳  הוא הפנה את מבטו בחדות אל רן . 

׳ודע איפה הוא?׳ 

רן הנהן בשלילה. הוא הביט באלונה. ׳אנחנו מחפשים אותו גם..׳

הוא מסובך חזק. אמר אליאס תוך כדי שהוא מפזר ענן של עשן באוויר. 

׳תגיד אתה מכיר את הסוחרים פה?..׳ רן נעמד על ידו ושניהם הביטו באותה נקודה.

׳יש פה כמה שמסתובבים, ערבים שעובדים בשביל הסולימאנים. 

רן ואלונה החליפו מבטים. 

׳למה אתה שואל? חושב שהבחור שלך מקושר אליהם…?׳ שאל אליאס.

-לא יודע…אבל אפשר לבדוק את זה.

אליאס הביט בו במבט שואל.

-צריך שתכניס שתול לאזור פה. הוא יוביל אותנו אליו.

אליאס לקח נשיפה עמוקה מהסיגריה . ׳אין לי כרגע אף אחד.. גם ככה כל התחנה הפוכה׳

הוא שתק כמה שניות והמשיך

אבל יש לי בחור אחד שאפשר להכניס

רן הסתכל עליו. 

אחד שרצה להתנדב לתחנה ולא קיבלנו אותו. הומו, היה יחצן מסיבות .

-זה לא יעבוד… הוא יישרף מהר.

אליאס גיחך. לא לא חביבי, זה לא הומו רגיל. זה אחד ערמומי, כריזמתי…

-וואלה. 

שמע טוב, זה הומו אחר. שלא מוצץ אלא גברים מתחננים למצוץ לו. 

-למה, מה כל כך מיוחד בו? מה הוא מציע בתמורה… שאל רן

זהו, שלא מציע כלום. איכשהו משיג מה שהוא רוצה חבל לך על הזמן.

-יופי, אז תדבר איתו. 

אליאס הצביע באצבעותיו כמאשר את הרעיון וזרק את בדל הסיגריה. 

הוא ורן לחצו ידיים ונפרדו לשלום

בדרכם לאוטו ניגשה אל רן ואלונה אישה.

אלונה נכנסה לאוטו.

רן העומד השאיר את ידו על ידית הדלת והביט באישה , מנסה לזהות אותה .

׳רני, מתוק.מה שלומך?׳ התקרבה האישה.

אלונה הביטה עליהם מהחלון.

האישה, מתנדנדת בחצאית משופשפת וחולצה חשופה חושפת פס של חזייה אדומה

המשיכה לנוע לעברם.

רן עזב את הידית וההסתובב אליה.

׳רני…׳ היא אמרה בקול מתגלגל וקטוע. ריח חריף של גראס נדף ממנה.

-מגי, מה את עושה פה?

סתם, יום יפה היום..

רן הביט בה במבט חסר סבלנות

ומה אתה עושה פה? באת לראות אותי? היא שאלה בצחוק מאולץ עם תו של עצב

רן הביט חזרה לעבר הזירה בה עמדו הניידות…

אל תדאג, ראיתי אותם… ילד חרא, לא לומד כלום.

-כדאי שתלכי, שלום איתו שם

מה אכפת לי ממנו. שימות.

רן ניגש אליה. אלונה המשיכה לעקוב אחריהם בסקרנות מהחלון.

-מגי, אני מבקש ממך, למה זה טוב עכשיו שהילד יראה אותך, כל הבלגן עם שלום.

על הזין שלי שלום. למה אתה חושב אני ברחוב? בגלל הבן זונה הזה.

-מגי…

אל תגיד לי מגי, זה הכל הוא, בגללו אני זונה, וגם הילד, בן זונה.

רן המשיך להביט בה קצת חסר אונים.

כפרה, יש עליך כמה שקלים? אני חייבת…

-אין לי.

כפרה, אני מתחננת. רק כמה שקלים. לא אכלתי מאתמול.

רן הכניס את ידו לכיס. עיניה של מגי מיד נתפסו עליה

הוא הסתובב אל אלונה ואמר לה שכבר חוזר. הוא סימן למגי ללכת אחריו.

הוא הלך במהירות אל עבר הקיוסק שהיה פתוח. ומגי ממהרת אחריו, מתנדנדת על עקבים רופפים.

רן נכנס וניגש ישר אל עבר הדלפק. גבר כבן 20 עם זקן קצרצר ישב שקוע בתוך כיסא ושיחק בפלאפון. הוא הרים מעט את מבטו אל רן ומיד פזל אל מגי.

הוא נעמד והסתכל על רן ׳ היא איתך? ׳ הוא שאל.

מבלי לחכות לתשובה הוא ישר סימן אל מגי

אני מבקש ממך לא להיכנס. תישארי בבקשה בחוץ.

-למה, מה קרה? המקום סגור? היא שאלה בחצי צעקה

הוא התעלם ממנה.

היא דרכה ברגלה פנימה אך המוכר הצעיר התקדם אליה במהירות

׳אמרתי לך לא להיכנס, מה לא מובן? צאי בבקשה החוצה׳…

רן ניגש אליהם.

מגי הביטה במוכר, יא בן זונה היא פלטה לעברו וירקה על הריצפה ויצאה.

המוכר המעט נסער חזר למקומו.

רן ביקש ממנו שיארוז לו כריך ויוסיף כוס קפה חמה.

המוכר הביט בו בבוז קל ואז החל להכין את הקפה.

כעבור דקה הוא ארז ספל חד פעמי בצבע לבן יחד עם כריך גדול והניח את הכל בשקית אל מול רן. 

רן הניח שטר של 50 ויצא עם השקית. 

קחי, הוא הגיש את השקית למגי שכמעט חטפה אותה מידיו. 

היא החלה לאכול בחייתיות מהכריך. 

-היית פה כשכל הבלגן שלהם קרה? רן שאל אותה.

היא המשיכה לנגוס בכריך ללא להרים את הראש ורק הנהנה בחיוב. 

מה ראית? הוא המשיך להתעניין

ניסו לשדוד זקנה, היה איתם הארוך ההוא, ברח. ליאל לא עשה כלום… היא אמרה בפה מלא בין הביסים.

איזה ארוך? שאל רן בתמימות. 

-הארוך ההוא שהיה עם ליאל בחדר…היא ענתה באדישות. הוא מסתובב פה הרבה, בעיקר עוקץ אנשים. 

יש לך דיבור איתו? 

-מה יש לי לדבר איתו? ילד זין.

מי מארגן אותך?

-אל תדאג אני לא קונה מהילד הזה. לא צריכה גם אותו על הראש שלי. 

צריך שתעזרי לי. 

-שכח מזה. לא מזדיינת עם ילדים…

לא לא כזה. תתארגני ממנו. 

מגי הסתכלה עליו מופתעת. אתה רציני?

הוא הנהן בחיוב. תעדכני אותי ברגע שתתארגני, יש לך את המספר. הוא ניגש לכיוון הרכב.

-תודה כפרה. תהיה בקשר היא צעקה לעברו. 

הוא רק הרים את ידו תוך כדי הליכה והרים את האגודל.

-היה לך איתה משהו, יא מגעיל…? אלונה מיד שאלה אותו כשסגר את דלת האוטו.

רן הסתכל עליה במבט רציני…למה את שואלת?

-אז היה לך…. היא המשיכה

לא יודע על מה את מדברת הוא ענה והתניע את האוטו. 

אלונה המשיכה לבהות בו המומה. 

היא תוביל אותנו ליואב.

הוא עצר ברמזור הקרוב ולבסוף הפנה מבטו לאלונה. 

לא היה לי איתה כלום, את יכולה להירגע.

-זה לא נראה ככה, ׳רן, מתוק…׳ אלונה ציטטה את מגי

הוא חייך והמשיך לנסוע ברמזור הירוק. 

פעם היא באה לבקר את ליאל, ולא נתתי לה להיכנס. דיברתי איתה בחוץ… 

-ו…? 

וכלום, הסברתי לה שהיא לא יכולה להיכנס בלבוש כזה לפנימייה. כנראה נדלקה עליי ומאז תמיד הייתה מבקשת לדבר רק איתי בכל הנוגע לליאל. 

אלונה שלא השתכנעה התמקמה בכיסאה והביטה בכביש. 

היא אישה מסכנה, את יודעת את הסיפור שלה. דיברנו על זה בזמנו….

היא רק הנהנה כיודעת.